פרקינסון
פרקינסון
בקרוב
צרידות והפרעות קול
צרידות והפרעות קול
יש לנו שני מיתרים שכאשר הם נפגשים נוצר הקול שלנו. בהפקת קול למשך כשנייה מיתרי הקול נפגשים מעל למאה פעמים אצל גברים והרבה ויותר אצל נשים וילדים.
כאשר קיימת בעיה במיתרים או בשימוש שלהם אנו נתפוס זאת כצרידות, עם זאת מעבר לצרידות ייתכנו קשיים נוספים כגון מאמץ והתעייפות בזמן הפקת הקול, שבירות קול, כאב בזמן הפקת הקול ועוד.
הקשיים יכולים להיות מבניים, תפקודיים או רגשיים:
רקע מבני, למשל שיתוק של מיתר, יבלות, פוליפים, סרטן בגרון וכו'.
רקע תפקודי- שימוש לא נכון בקול, צעקות מרובות וכחכוחים, מאמץ מוגזם בהפקת הקול
רקע ריגשי- למשל אירועים של מתח, חרדה לחץ וקונפליקטים פנימיים
הפרעות בליעה
הפרעות בליעה
בקרוב
גידולים על מיתרי הקול
גידולים על מיתרי הקול
בקרוב
ריור
ריור
הרוק נוצר על ידי 3 בלוטות גדולות בתוך הפה (סבמנדיבולר, סבלינגואל ופרוטייד) שאחראיות לייצר בין 500-2000 מ"ל רוק ביום והן פעילות בעיקר בזמן ארוחות.
לרוק חשיבות רבה, הוא עוזר לנו בסיכוך המזון בכדי שנוכל לבלוע אותו ביתר קלות, מסכך את השפתיים והלשון בזמן דיבור, מנקה את השיניים והחניכים ועוזר בנקיון חלל הפה, מווסת את החומציות בוושט, מווסת את חוש הטעם ועוד.
ריור נחשב כתופעה נורמאלית עד גיל 6-8 חודשים, עם זאת אנו מתחילים להתייחס לריור כבעיה אם הילדים ממשיכים לרייר מעל גיל 4 שנים.
ישנן מספר סיבות בגינן ילד יכול לרייר: חוסר מודעות, נשימת פה, חוסר תחושתיות בחלל הפה, מעט בליעות (אדם בולע פעם בארבע דקות בממוצע) ושילוב של הגורמים. בנוסף ישנם מספר גורמים שמדרבנים את הריור: יציבה לקוייה, בעיות שיניים והפרעות סגר, הרגלים אוראלים לא טובים (למשל לעיסה של חפצים) ותרופות שעלולות לייצר ריור מוגבר.
כאשר מעריכים ומטפלים בהפרעת הריור חשוב להסתכל על הכמות והתדירות שלו, ובנוסף יש לקחת בחשבון תחומים נוספים כגון: בריאות כללית, תרופות, היסטוריה אצל רופאי שיניים, כיצד הילד אוכל ושותה וכיצד הילד מדבר ומתקשר.
שיתוק עצב הפנים- פציאליס
פציאליס - שיתוק עצב הפנים
העצב השביעי (facial nerve) הינו העצב שאחראי על הבעות הפנים, על בלוטות הדמעות, מרבית בלוטות הרוק וחלק מבלוטות הטעם (שני שליש קדמיים של הלשון). פציאליס הינו פגיעה בעצב זה, הפגיעה יכולה להיווצר על ידי זיהום, וירוס, טראומה, ניתוח או לחץ על העצב ולאחר אירועים מוחיים (פגיעה ממקור מוחי).
פציאליס יכול לבוא לידי ביטוי בשיתוק של הרבע התחתון של הפנים או בחצי מהן, כתלות במקום הפגיעה. אם הפגיעה הינה במקום גבוה במוח (Upper Motor Neuron) נצפה לראות את השיתוק ברבע הפנים התחתון בצד הנגדי לפגיעה, בעוד שאם הפגיעה הינה ממקום נמוך יותר במוח (Lower Motor Neuron) נצפה לראות את הפגיעה בצד הפנים באותו צד של הפגיעה.
חשוב לזכור כי פציאליס אינה בעיה קוסמטית בלבד, אלא ישנן השלכות נוספות כגון יובש בפה, חוסר טעם, יובש בעין, קושי בבליעה שתיה ודיבור וכן לגרום לקשיים רגשיים ואף בידוד חברתי.
שיתוק מיתר קול
שיתוק במיתרי הקול
בקרוב
נחירות והפרעות נשימה בשינה
נחירות והפרעות נשימה בשינה
פרעות נשימה בשינה הן קבוצה של הפרעות המאופיינות בקושי של מעבר האוויר עקב חסימה. ההפרעה יכולה להיות קלה ולהתאפיין בנחירות בלבד או להיות חמורה ולגרום למצב של דום נשימה בשינה. דום נשימה בשינה זהו גורם סיכון ליתר לחץ דם, הפרעות קצב, פגיעה קוגנטיבית, עייפות ממושכת, שבץ וכו'.
הטיפולים המוצעים היום כוללים שימוש במכשיר CPAP, התקנים דנטלים או ניתוחים, כל הטיפולים הללו מתייחסים לסימפטומים אך לא לגרום שבבסיסו נגרמת התופעה. מחקרים הוכיחו כי כאשר תפקודי הפה בקרב ילדים אינם מספקים יכול להיווצר שוני מבני ואנטומי באיברי הפנים אשר עלול לגרום להפרעות נשימה בשינה.
התערבות מוקדמת אצל ילדים בתפקודי פה יכולה להפחית דום נשימה בשינה ב62% ואף למנוע אותה, בקרב מבוגרים מחקרים הוכיחו כי ניתן להפחית את התופעה של דום נשימה בשינה ב50% ולאפשר איכות חיים טובה יותר.
דיסארטריה
דיסארטריה
בקרוב
הרגלים אוראלים לקויים
הרגלים אוראלים לקויים
אלו כל אותם הרגלים שקשורים ללעיסה לא מזינה, כלומר ביצוע שימוש בשרירי הלעיסה שלא למטרת אכילה, לדוגמה כסיסת ציפורנים, מציצת אצבע, מציצת מוצץ בגיל מבוגר, מציצת לשון וכו'.
הרגלים אלו משפיעים על דפוסי הנשימה שלנו, מנח הפה בזמן מנוחה, שימוש בשרירים לא באופן סימטרי ומאוזן ואף יכולים לגרום לשינויים במבנה הפנים וכאבים במפרק הלסת בטווח הרחוק.
כיום מקשרים הרגלים אוראליים לקויים ללשון קשורה או לקושי במעבר האוויר.
דחיקת לשון
דחיקת לשון
דחיקת לשון זוהי הדוגמה השכיחה ביותר לקושי בתפקודי הפה. זהו מצב בו הלשון נדחקת אל בין השיניים הקדמיות, דבר שעלול להשפיע על מובנות הדיבור ועל המבנה של השיניים.
דחיקת לשון יכולה להתרחש בזמן בליעה, מנוחה והגייה (בעיקר בעיצורים ש', ס', ז, צ' ,ד',נ',ט' ו-ל')
היגוי ומובנות דיבור ירודה
היגוי ומובנות דיבור
קשיים בהיגוי ומובנות דיבור עשויים לנבוע או מקושי בזיהוי הצליל ובהבחנה של הצליל או מקושי מוטורי בהפקה שלו.
בכדי לדבר אנו נעזרים באיברי ההיגוי, ובעיקר בלשון, בשפתיים ובחיך הרך.
בשביל לשלוט באיברים אלו בצורה טובה אנו זקוקים ליציבות של הלסת וחגורת הכתפיים וכן ליכולת להפריד ולווסת את בכל אחד מהאיברים השונים. במידה וקיים קושי בתפקודי הבא שבא לידי ביטוי באחד מדברים המצוינים מעלה ייתכן ויהיה קושי בהיגוי.
דילוג לתוכן